רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּאִילּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית י֨י. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ דִּרְשׁוּ אֶת י֨י בְּהִמָּ‍ֽצְאוֹ. אֵיכַן הוּא מָצוּי. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵיכַן הוּא קָרוֹב. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶּׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן. מַאי טַעְמָא אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְפּוֹט.
Pnei Moshe (non traduit)
בקרב אלהים ישפוט. דריש ביה הכי בקרב ישפוט והוא בבתי מדרשות שעוסקין בתורה ובמשפט שם הוא אלהים א''נ כמשמעו במקום התורה והמשפט שם הוא בקרב אלהים:
ולא עוד. ששם הוא כאלו אלהיהן עומד על גבן שנאמר אלהים נצב בעדת אל במקום שיש עדה המתאספין להתפלל:
כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור. אימתי בזמן שהוא בבית ה':
איכן הוא קרוב. כלומר בהיותו דריש בהיכן שהוא תמיד בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שם קרוב הוא לקוראיו:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַמִּתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּאִילּוּ מַקִּיפוֹ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא אָמַר רִבִּי חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וְכָה אָמַר הָכִין. 37b כַּאן בְּיָחִיד כַּאן בְּצִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
כאלו מקיפו חומה של ברזל. כלומר כאלו מוקף סביב מבלי פחד ובטוח הוא שתשמע תפלתו:
מחלפה שיטתיה דר' יוחנן. הא תמן בפרק דלעיל בהלכה ד' אמר שצריך להתפלל בבית הכנסת שהוא מקום מיוחד לתפלה כדדריש מדכתיב בכל מקום אשר אזכיר את שמי ולא כתיב תזכיר והכא אמר הכין דהמתפלל בתוך ביתו שבח הוא לו:
כאן ביחיד. כשמתפלל ביחיד שלא בשעת תפלת ציבור טוב לו להתפלל בביתו כדי להתבודד ולכוין בתפלתו כאן בצבור בשעה שהן מתפללין יתפלל בבהכ''נ עמהם:
רַב חִסְדָּא אָמַר זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִשְּׁנֵי דְּלָתוֹת. מַה טַעַם אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי תָּמִיד. דַּלְתוֹתַי וְלֹא דְּלָתִי. מְזוּזוֹת וְלֹא מְזוּזַת. אִם עָשָׂה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
לפנים משני דלתות. כלומר כשיעור שני דלתות ולא יעמוד אצל הפתח דכתיב דלתותי וכן מזוזות לשון רבים:
רַב חוּנָא אָמַר זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהָקֵל אֶת רַגְלָיו. מַה טַעַם נֵדְעָה נִרְדְּפָה לְדַעַת אֶת י֨י. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ קִמְעָא. מַה טַעַם כִּי אַתָּה צְּעָדַי תִּסְפּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
צריך להלך קימעא. לאט לאט כמו אם היה עושה מספר לצעדיו:
צריך להקל את רגליו. כלומר שיהא קל ברגליו וירוץ לבית הכנסת:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עֵינְתּוֹנָיָא בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְצִנְעָה לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַלָּמֵד אֲגָדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם הַסּוֹבֵר תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
מה טעם פן תשכח וגו'. ומאי ראיית עין שייך בדברים אלא דה''ק ולציוי לעתיד הכל הוא השמר לך פן תבא לידי שכחת הדברים כ''א כה תעשה אשר ראו עיניך לעיין ולהבין בהם ואז לא תשכח:
הסובר תלמודו. לומד כדי ליסבר ולעיין:
ואת צנועים חכמה. לעולם:
רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִייָא זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה חֲלוֹם קָשֶׁה צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיְּהוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי שֶׁחָלַמְתִּי בֵּין בַּלַּיְלָה הַזֶּה בֵּין בִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת בֵּין שָׁחָלַמְתִּי אֲנִי וּבֵין שֶׁחָ‍ֽלְמוּ לִי אֲחֵרִים. אִם טוֹבִים הֵם יִתְקַייְמוּ עָלַי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לִבְרָכָה וּלְחַיִּים. וְאִם לְדָבָר אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת מֵי הַמָּרָה לִמְתִיקָה וּמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע לִמְתִיקָה. וְאֶת קִלְלַת בֶּן בְּעוֹר לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ אֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הַקָּשִין. וּמַה שֶׁחָ‍ֽלְמוּ אֲחֵרִים לְטוֹבָה לִבְרָכָה וְלִרְפוּאָה וּלְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשוֹן וּלְשָׁלוֹם. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵינִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָּבוֹד וְלֹא יִדּוֹם י֨י אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. וְלֹא אָבָה י֨י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפוֹךְ י֨י אֱלֹהֶיךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ י֨י אֱלֹהֶיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְמָחוֹל וּבֲחוּרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּיו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִיחַמְתִּים וְשִׂימַּחְתִּים מִיגוֹנָם.
אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא הֲדָא דְּאָמַר בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּמַלְכֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. תַּנִּי הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם אֲפִילוּ מֶלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. הָיָה כּוֹתֵב שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת כְּגוֹן אֵל אֱלֹהִים י֨י הֲרֵי זֶה גוֹמֵר אֶת אֶחָד מֵהֶן וּמֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי זה גומר את אחד מהן. כלו' דלא תימא מכיון שהן סמוכין לא יפסיק עד שיגמור כתיבת כולן קמ''ל כיון שגמר את אחד מהן מותר להשיב למי ששואל בשלומו:
תני. בתוספתא פ''ג:
הלכה: כְּשֵׁם שֶׁתְּחִייַת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כַּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקַיְּמֶנּוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. נֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת י֨י כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כשם שתחיית המתים וכו'. לפיכך קבעו הזכרתן בברכה זו. וגרסינן כל זה לקמן בפ''ק דתענית בהלכה א' עד ואלו צרכיו הן:
שמע לה מן הדא. כלומר מן המקרא הזה שמענו שהוקשו זה לזה דכתיב יחיינו מיומים וגו' וכתיב בתריה ונדעה נרדפה וגו' כשחר נכון מיצאו ויבוא כגשם לנו:
משנה: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים וְשׁוֹאֲלִין גְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מזכירין גבורות גשמים. משיב הרוח ומוריד הגשם שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב''ה דכתיב עושה גדולות עד אין חקר הנותן מטר על פני הארץ ואתיא חקר חקר דכתיב ברא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב התם בברייתו של עולם מכין הרים בכחו נאזר בגבורה משום הכי קרי להו גבורות גשמים:
ושואלין. ותן טל ומטר לשון בקשה בברכת השנים שמתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה:
והבדלה. במוצאי שבת בחונן הדעת שהיא ברכה ראשונה של חול ובגמרא אמרו הכא מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין וכן הלכה:
אָֽמְרִין עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ וְהָ‍ֽלְכוּ וּמָ‍ֽצְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר מֵת מוּטָל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָ‍ֽמְרוּ אִי לוֹ לְאָדָם שֶׁנָּ‍ֽשְׁכוֹ חֲבַרְבָּר. וְאִי לוֹ לַחֲבַרְבָּר שֶׁנָּשַׁךְ אֶת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא. מַה עִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין חֲבַרְבָּרָיָא כַּד הֲוָה נְכִית לְבַר נַשָּׁא אִין בַּר נַשָּׁא קָדִים לְמַיָא חֲבַרְבָּרָא מָיִית. וְאִין חֲבַרְבָּרָיָא קָדִים לְמַיָא בַּר נַשָּׁא מָיִית. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לֹא הִרְגַּשְׁתָּ. אָמַר לָהֶן יָבֹא עָלַי מִמָּה שֶׁהָיָה לִבִּי מִתְכַּוֵּן בִּתְפִילָּה אִם הִרְגַּשְׁתִּי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
חברבר. הוא ערוד הבא מן הנחש והצב שנזקקין זה עם זה והוא מסוכן מאד:
מעיין תחת כפות רגליו. שיקדים הוא למים:
ואת שוועתם ישמע ויושיעם. ובשביל שנשמע שועתו שכיון בה הושיעו בנס הזה:
אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ. אֲבָל עַקְרָב מַפְסִיק. לָמָּה דְּמָ‍ֽחְייָא וְחָ‍ֽזְרָה וּמָ‍ֽחְייָא. רִבִּי אִילָא אָמַר לֹא אָ‍ֽמְרוּ אֶלָּא כָּרוּךְ אֲבָל אִם הָיָה מַרְתִּיעַ כְּנֶגְדּוֹ הֲרֵי זֶה מַסְתִּיר מִלְּפָנָיו. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ. תַּנִּי הָיָה עוֹמֵד בְּאִסְרָטַייָא אוֹ בִּפְלָטֵייָא הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הַחֲמוֹר וּמִפְּנֵי הַקָּרוֹן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
למה דמחייא וחזרה ומחייא. מכה ונישך וחוזר ונושך כלומר דרכו לנשוך תמיד:
לא אמרו אלא. נחש כרוך אבל אם רואה שמרתיע ובא כנגדו לנשכו הרי זה הולך מן הצד להסתיר מלפניו אבל לא יפסיק בפיו מתפלתו:
תני. בתוספתא שם:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָה נְפִיק לְבַר מִתְּחוּמָא דְּשַׁבָּתָא וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּם בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָת גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ [וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּם בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִי שִׁמְעוֹן מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָת גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ] וַהֲוָת חֲכִינָא מִזְהָרָה לָהּ. אָ‍ֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רִבִּי הָא גוּלְתֵיךְ שְׁרִיעָה. אָמַר לוֹן וְלֵית הַהִיא רְשִׁיעָתָא זְהִירָה לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מנהגו באורייתא סגין. מחמת שהיה נוהג ומהרהר הרבה בתורה ומתוך המחשבה הלך בשבת חוץ לתחום ולא ידע מזה לקיים וכו' תשגה תמיד אף שתבוא לידי שוגג:
הית גולתיה שרעה. נפלה טליתו ממנו ולא ידע והיה הנחש עליה לשמרה שלא יגביהנה אחר:
ולית. וכי הנחש הרשע הזה לא משמרה:
תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם י֨י נִקְרָא עָלֶיךָ. כֹּל אֲפִילוּ רוּחוֹת אֲפִילוּ שֵׁדִים. רִבִּי יַנַּיי וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווּ מְטַייְלִין בְּאסלטין חַמְתּוּן חַד וְשָׁאַל בְּהוֹן אֲמַר לְהוֹן שְׁלַמְכוּן רִבַּייָא. אָ‍ֽמְרִין אֲפִילוּ תּוֹאַר חֲבֵרוּת אֵין עָלֵינוּ לְרָעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
באסלטין. ברחוב ראה אותן אחד מהן ואמר להם שלומכם ירבה ואמרו אפי' תואר חברות כלומר אף שהוא נוהג דרך חברותא עמ ולא אמר שלום רבותיי אע''פ כן אין עלינו לרעה אין לנו להקפיד על כך והוא אינו יכול לשלוט בנו לרעה:
כל. לרבות אפי' רוחות ושדים יראו ממך לגשת אליך:
רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יְתִיב קְרִי קוֹמֵי כְּנִישְׁתָּא דְּבָבֶל בְּצִיפּוֹרִין עָבַר אַרְכוֹנָא וְלָא קָם לֵיהּ קוֹמוֹי אָתוּן בְּעַיָּן מִימְחוּנֵיהּ. אֲמַר לוֹן אַרְפּוּנֵיהּ בְּנִימוֹסָא דְּבָרְיֵיהּ הוּא עֲסִיק. רִבִּי חֲנִינָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלוּן קוֹמֵי אַנְטִיפּוּטָא דְּקֵיסַרִין חֲמִתוּן וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍ֽמְרוּ לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּמַלְאָכִין חֲמִית. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי עָלוּן קוֹמוֹי אִרְסִקִּינָס בְּאַנְטוֹכִיָּא חֲמִתוּן וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍ֽמְרִין לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּהַנֵּי אֲנָא חֲזֵי בִקְרָבָא וּנְצַח. רִבִּי אָבוּן עַל קוֹמוֹי מַלְכוּתָא כִּי נְפַק 38a הָפַךְ קְּדָל. אֲתוּן בְּעַיּוּן מִיקְטְלִינֵיהּ וַחֲמוּן תְּרֵין זִיקוּקִין דְּנוּר נָ‍ֽפְקִין מִקָּדְלֵיהּ וְשָׁ‍ֽבְקוּהּ. לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם י֨י נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָ‍ֽרְאוּ מִמֶּךָּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כי נפק הפך קדל. כשיצא לא נשמר לצאת דרך אחוריו כדרך היוצאים מלפני המלך אלא יצא כדרכו והפך ערפו להמלך ובאו להרגו ונעשה לו נס שנראה להם כשתי ניצוצות אש יוצאין מאחורי ערפו והניחוהו:
אפיהון דהני. דמות פניהם של אלו אני רואה כשאני יוצא למלחמה והם מנצחים את האויבים לפני:
ארסקינס. שם המלך:
אנטיפותא. הדוכוס של קסרי. ובמ''ר אנטיפאטור וכשראה אותם עמד מפניהם ואמרו לו וכי מלפני אלו היהודים אתה עומד והשיב דומין הן פניהם כפני המלאכים וראיתי ועמדתי:
ארכונה. השר ומושל עבר ולא הפסיק ר' יוחנן ממשנתו לקום לפניו ולכבדו ובאו העבדים ורצו להכות אותו ואמר להן השר הניחוהו בנימוסו של בוראו הוא עוסק:
כנישתא דבבל בציפורן. שם בהכ''נ אחת בציפורין והיו מכנין אותה כנשתא דבבל שהבבליים היו נכנסין לתוכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source